"גם להם מגיע"
ביום שישי האחרון, אירחה העיר את מרתון טבריה המסורתי אשר מתקיים מידי שנה ומביא יחד עמו המון צבע והפנינג חגיגי.
הפעם זה היה נראה מעט שונה, איני יודע אם בעקבות מזג האוויר האפרורי, שינוי מקום הזינוק, מקום הסיום או שסתם הרגשה שהאירוע התרחש במנותק ממרכז העיר ולכן משהו הרגיש לכולנו שונה.
לא הבנתי מדוע אירוע בסדר גודל כזה לא מורגש ולא מפורסם בתקשורת, אצל בעלי העסקים או במלונות העיר. כיצד טבריה לא מצליחה למנף את מה שאמורה להיות החגיגה השנתית שלנו והרי אין לנו הרבה כאלו ובטבריה כמו בטבריה, הכלבים נובחים והרצים רצים.
ראיתי במספר מקומות, ששלושה בתי מלון החליטו להעניק הנחות לבאים בשערי העיר, האם זה מספיק כדי באמת לתת לאורחים תמריץ להתחיל את סוף השבוע בעיר וגם לסיים אותו כאן? כולם יודעים שמצב התיירות בעיר בכי רע ועד שיש הזדמנות להכניס מעט כסף לבתי המלון המשוועים לאורחים כמו גם לסוחרים ובעלי העסקים למלא מעט את הקופה המדולדלת? גם את זה פרנסי העיר לא משכילים לצלוח.
האמת שאני לא מופתע מכל הכישלון.
לאחר שקראתי מודעה בחדשות שהפרס הראשון נלקח מהזוכה דניאל מולושט פליט מבקש מקלט והועבר אחר כבוד למקום השני, אם תשאלו למה תקבלו מענה לכל השאלות ששאלנו בהתחלה. הראשונה, מדוע המרתון נראה כפי שהוא ומדוע הסתיים בכישלון כלכלי שהרי לא מדובר רק באירוע ספורט אלא גם באירוע כלכלי חשוב מאוד לכולנו.
התשובה נעוצה במי שאנחנו ובחברה שהפכנו להיות, גם אם אנחנו בעד וגם אם נגד שהותם של הסודנים והאריטראים במדינה עדיין כמו לכל אדם יש זכויות ואם המדינה לא מעוניינת בהם אז שתחזיר אותם למקום מוצאם או למדינות אחרות.
אם אנחנו לא עושים מאומה על מנת לשנות את המציאות שבג"צ מכתיב לנו לפחות בואו לא נשפיל אותם כאשר נראה שהם הציוניים האחרונים, ולו רק למראית עין. מדוע הם טובים לנו רק כדי להגן על המדינה, כדי למות למענה, אולם כאשר הפרק הזה בחייהם מסתיים בצורה טראגית במוות בצבא אזי כולנו מצקצקים והלב נחמץ, אבל אם הם מבקשים גן לילדיהם אז כולנו שולפים את הגזען שבתוכנו ומסננים לעברם "שיעופו כבר".
מדוע היו צריכים להעביר את הזוכה בפרס הראשון מסע "זובור" כאשר בסיום הריצה הוא מניף את דגל ישראל וחש גאווה להיות חלק ממנה, ואני מדגיש, גם אם חלקנו חושבים שראוי לשלוח אותם מחוץ לגבולות המדינה. מה עם הכבוד שלנו לזולת, מה עם הציווי לכבד את הגר ולאו דווקא גר כמשמעותו הצרה של אחד שעבר גיור, כולנו נולדנו בצלם ולכן לפחות יש לכבד אותם ולא להשפיל, גם אבותינו סבלו בארצות הגולה ואל לנו לשכוח זאת.
אי אפשר להתעלם מעניין אחד, שאף הוא קשור למרתון. הייתי שם עד סיום המירוץ ואני חייב לשבח את האחראים על חזות וניקיון העיר שנשארו עד הדקות אחרונות לפני כניסת השבת ודאגו לצחצח את כל הכניסה לעיר ממקום ההזנקה ועד לרחוב הבנים, דאגו לאיסוף האשפה, לשטיפת הכביש, אבל מה שהכי ריגש אותי, המחווה שעשו שלושה אנשים שאלמלא ראיתי במו עיניי לא הייתי מאמין.
השלושה אספו כמות לא מבוטלת של אנשים אשר רובם ככולם מתפרנסים מאיסוף פחיות ובקבוקים, כינסו את כולם, חילקו להם שקיות אשפה ענקיות והעניקו להם את האפשרות לאסוף את כל הבקבוקים שהצטברו ביום הזה וזאת מבלי שאף אחד מהם הוא עובד ניקיון מטעם העיריה, בכך דאגו גם לניקיון העיר וגם לפרנס אנשים קשי יום, אכן יוזמה מבורכת ועל כך מגיע שאפו גדול.
שבת שלום ומבורכת. המועמד לראשות העיר, עו"ד מאיר אלמקייס
#מאיראלמקייס#מרתוןטבריה#2021#עירטבריה#העירטבריה#טבריה#ריצה#ריצהלמרחקים#חגיגי#מרכזהעיר#בתימלון#דניאלמולושט#מקוםראשון#מקוםשני#מרתון
