גבינה ישראלית
"ככל שהגבינה חשובה לך יותר, כך אתה רוצה יותר להחזיק בה". (מתוך הספר: מי הזיז את הגבינה שלי?)
בסוף התהליך לא רק קבוצה קטנה תיהנה מ"הגבינה", אלא כל תושבי המדינה יוכלו "לאכול מהגבינה" וללא "כאבי שיניים".
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה מצוין ב-27 בינואר. בתאריך זה במדינת ישראל שנת 2023, יהודים יוצאים להתפלל מבית הכנסת בליל שבת ונרצחים רק בגלל שהם יהודים. אסון בלתי נתפס. העם היהודי לאורך כל ההיסטוריה ספג מהלומות ואסונות מעמים שונים ועינויים שונים. דווקא אחרי שהגענו אחרי 2000 שנות גלות למדינה שלנו, קרב ההישרדות הקיומי הופך למוחשי. דווקא כאן בארצנו עם צבא ומשטרה משלנו ודווקא בעיר הבירה ירושלים, אנחנו מקבלים עוד ועוד פיגועים. הגיוני שנחתור לקדם מדיניות של הרתעה ומשילות.
אבל מסתבר שלא ככה. במוצא"ש האחרון רגע אחרי ששומרי השבת כמוני הבינו את ממדי האסון שקרה בשבת. מתברר שהיועמ"שית לממשלה מסרבת לחתום על צו המורה לאטום את ביתו של המחבל הנתעב. יותר אלמנטרי ופשוט מזה? בסוף הדרג המדיני הורה לאטום והאיטום בוצע. אבל העיקרון הוא שיש ניסיון של פקידים ויועצים משפטיים לעכב / לדחות פעולות הכרחיות.
פורסם השבוע שהיועמ"שית תגיש חוות דעת נוקבת ומפורטת נגד "המהפכה המשפטית". (ynet). אתם מבינים כעת למה צריך רפורמה משפטית מעמיקה? יועצת חייבת להיות רק בגדר יועצת וזהו. בנוסף, ההפגנות במוצאי השבתות הם חלק מאותו מנגנון שמנסה למנוע את הרפורמה המשפטית. היטיבה לתאר זאת בציוץ בטוויטר, מישל פרוכטר: "איך אפשר ללכת להפגין בשעה בה כל כך הרבה משפחות קוברות את יקיריהן? זה רק מראה כמה חסרי רגישות ואטומים אותם המפגינים. לא פלא שהם אדישים לדגלי אש״ף ושלטים המכנים את נבחרי הימין - נאצים.
זו בדיוק הסיבה שצריך להתעלם מהם ומהמחאה שלהם ולהמשיך ברפורמה מבלי למצמץ".
רפורמה שנייה שהממשלה רוצה לקדם זאת הרפורמה בתקשורת, שאחד מסעיפיה לבטל או להפריט את התאגיד. במהדורת החדשות ב"כאן 11" במוצא"ש פיצלו את המסך לשני חלקים. חצי לטובת סיקור הנרצחים וחצי לטובת ההפגנות. אם זה לא מזעזע אז באה המגישה טלי מורנו ומוסיפה "הלב כואב בשני המקומות". הסימטריה בין הדברים פשוט מקוממת.
או בעצם מובנת: מסך מפוצל = עם ישראל מפוצל ! מישהו עוד רוצה "להגן" על התאגיד הציבורי מכספי המיסים שלנו? בעצם כן, המוזיקאים. פתאום צצה לה "מחאת המוזיקאים" שמנסים להפגין לויאליות לתאגיד אבל "שוכחים" את חבריהם המזרחיים. "למעלה מ-500 איש נמצאים בקבוצת הוואטסאפ של האמנים ״מוזיקאים למען הדמוקרטיה״ ואז הגיעה ההודעה הזאת של מירי מסיקה: ״סליחה שאני שואלת.
האם יש כאן אמן מזרחי אחד? מרגול? עומר אדם? שרית חדד זהבה בן עדן חסון. האם העצומה הגיעה אליהם? התשובות שקיבלה הייתה ״אין לנו טלפונים שלהם" (דיווח- רן בוקר). טיפה מנסים להזיז להם את "הגבינה" והם נלחצים, אפילו לא שמים לב שהמזרחיים לא איתם. אגב, כאשר הייתה כוונה לסגור את ערוץ 14 בממשלה הקודמת. שום מחאת זמרים/אומנים/ רועי צאן לא הייתה. איפה הסימטריה?
למחרת הפיגוע בעוד גוף תקשורת במימון הציבור, גלי צה״ל״ עלתה שאלה: ״האם המשפחות הערביות מצליחות להשתקם לאחר הרס הבית?״ לא ייאמן!
ישראל 2023 נמצאת בנקודת רתיחה מקסימלית. אם זה ברמה האזרחית מול החברה הערבית שרבים הבכירים במשטרה המתריעים על פרוץ שומר החומות 2. אם זה ברמה החברתית השורשית של פירוד וריחוק מתוכנו בעם היהודי. אם יש התנגדות לרפורמות במשטרה, במשפט, בתקשורת ובתרבות, זה מראה שבאמת הגענו לשורש הבעיה. הממשלה צריכה להמשיך ב"טיפול השורש" הזה גם אם זה יהיה כואב ולא פשוט. בסוף התהליך לא רק קבוצה קטנה תיהנה מ"הגבינה", אלא כל תושבי המדינה יוכלו "לאכול מהגבינה" וללא "כאבי שיניים". למרות שכרגע נראה שהמצב בחברה הישראלית מזכיר יותר "גבינה מחוררת".
צריך להמשיך ולקוות להשלים את כלל הרפורמות. מי יודע אולי בסוף נגיע ל"גבינת העמק" (השווה)? שווה לנסות וחייב לעשות!
פוסטים קשורים
הצג הכולמאת: מאיר אוחנה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נושאת את השם הזה, עוטפת את האומה הישראלית באין ספור היבטים. מהנרצחים במעשי הטבח והזוועה מאותה...