הגיתם רעיון שאתם חושבים שהוא חדשני וסיפרתם עליו לאחרים? אתם מסתכנים בכך שישתמשו בו ללא אישורכם

מעשה שהיה כך היה. בשנת 2003 פנה מר הרי זיסו למספר עיריות בישראל והציג בפניהן מצגת ובה רעיון המציע פתרון למטרד גללי הכלבים שלא נאספים מרחובות הערים. במצגת, שכותרתה הייתה "DNA Dog Identification" הוצע ע"י מר זיסו מודל לפיו יוקם מאגר נתוני DNA באמצעות לקיחת תאים מחלל הפה של הכלבים בבואם לקבל את חיסון הכלבת, השוואתם לתאי רירית מעי הגס הנמצאים בצואה שהושארה ברשות הרבים, וזיהוי בעליהם תוך הטלת אמצעי אכיפה מתאים. במסגרת סבב פניותיו לעיריות השונות, אף צוין ע"י המדען הראשי לאיכות הסביבה (דאז) כי מדובר בפתרון יצירתי שיש לברך עליו.

תוכלו לנסות ולהגן על עצמכם ועל רעיונכם הוא חתימה מבעוד מעוד על הסכם סודיות

ובכן, בין יתר העיריות אליהן פנה מר זיסו, הייתה גם עיריית פתח-תקווה. בשנת 2005 התקיימה פגישה בין מר זיסו לבין ד"ר בר און, הווטרינרית העירונית בפתח תקווה, במסגרתה סוכם על פיילוט ראשוני ליישום מאגר ה-DNA בשכונה מסוימת בעיר פתח תקווה. לאחר מספר פגישות, הציעה עיריית פתח-תקווה למר זיסו מספר אפשרויות לתגמלו עבור יישום שלב הפיילוט. מר זיסו שמע את האפשרויות אך התעקש לתפקד כספק יחיד של הפיילוט. בחלוף כחודש-ימים, הודיעה עיריית פתח-תקווה למר זיסו כי היא החליטה לפעול ליישום הרעיון וביצוע הפיילוט לבדה. מר זיסו טען מנגד כי יש לו זכויות יוצרים על הרעיון, אך עיריית פתח-תקווה דחתה טענתו זו.

המקרה של מר זיסו הגיע עד לערעור בבית-המשפט העליון שהיה צריך להכריע בשאלה אם למר זיסו עומדות זכויות יוצרים ברעיון מאגר ה-DNA. ובכן, נקדים את המאוחר ונאמר – בית-המשפט העליון בערעור קבע כי למר זיסו לא נתונה הגנת זכות היוצרים ברעיון מאגר ה-DNA.

ובכן, נשאלת השאלה, כיצד ייתכן שאדם שהגה רעיון, בנה מצגת והציגה בפני גורמים שונים; ואלה עשו שימוש ברעיון באופן עצמאי וללא אישורו של אותו אדם שהגה את הרעיון – והכל, על פניו, מבלי שבית-המשפט מספק לו מזור והגנה על רעיונו?

כדי להשיב על שאלה זו יש להבין, ראשית כל, את הרציונלים של דיני זכויות היוצרים. מטרתם המרכזית של דיני זכויות היוצרים היא להעשיר את היצירתיות החברתית. כלומר, מצד אחד, אנחנו נרצה להגן על יוצרים ולאפשר להם לעשות שימושים בלעדיים מסוימים ביצירותיהם כדי לשמר את האינטרס שלהם להמשיך וליצור (שכן לולא סופר היה רשאי למכור ספריו ולקבל תגמול, מדוע לו לכתוב ספרים מלכתחילה?); ומאידך, כיוון שהמטרה כאמור היא העשרת היצירתיות החברתית, ההגנה על היוצרים והמגבלות שאנחנו מטילים על שימוש ביצירותיהם, צריכה להיות מאוזנת – שכן כאמור, אנו רוצים לאפשר לציבור, במידת מה, להיות נגיש לביטויי רעיונות חדשים.

ובכן, הדין הישראלי מבין איזון זה וקובע בסעיף 5 לחוק זכות יוצרים כי "רעיון" ללא ביטוי מוחשי וממשי, לא יוגן בזכויות יוצרים. אין לציבור אינטרס להעניק זכות יוצרים לכל אדם המעלה במוחו רעיון ללא כל ביטוי ממשי, יהא יצירתי אשר יהא. כלומר ולצורך ההמחשה בלבד, נניח ואדם הגה רעיון לכתיבת קוד תוכנה, אך לאותו אדם אין את הכישורים או הידע לכתוב קוד תוכנה – האם נרצה להעניק לו הגנה ולמנוע ממתכנתים מוכשרים אחרים לכתוב את אותו הקוד? התשובה היא לא.

בהשלכה למר זיסו. בית-המשפט העליון קבע כי הגנת זכות יוצרים אינה חלה ביחס לרעיונות שהם כשלעצמם "חופשיים כאוויר". בית-המשפט העליון קבע כי מר זיסו הוא אמנם הוגה הרעיון, אלא שהביטוי הממשי לרעיון שלו, היה בדמות מצגת בלבד (שכן, מר זיסו לא יצר מאגר נתונים של כלבים או דבר מה הדומה לזה). לפיכך, משעיריית פתח תקווה לא העתיקה את המצגת של מר זיסו שהיא הביטוי לרעיונו, הרי שבית-המשפט העליון קבע שלא הופרה זכות היוצרים שלו.

ובכן – מה בכל זאת ניתן לעשות? במצב דברים כזה בו הגיתם רעיון ואתם מעוניינים לשתף אותו עם גורמים שונים, הכלי המרכזי באמצעותו תוכלו לנסות ולהגן על עצמכם ועל רעיונכם הוא חתימה מבעוד מעוד על הסכם סודיות (דבר המכונה בלעז: NDA - Non-disclosure Agreement) וכן לכלול תניה חוזית בדבר איסור שימוש ברעיון מצד אותם גורמים אליהם אתם פונים.

* ליאור ברוך הוא בעלים של משרד עו"ד בעיר טבריה המעניק ייצוג וייעוץ משפטיים בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי וליטיגציה; בעל תואר ד"ר מטעם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; וכן מרצה בתחומי דיני קניין הרוחני בפקולטה למשפטים במכללה האקדמית נתניה וכן בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן.

לתגובות והערות: lior@barukh.co.il

טל. 077-2050836

** הטור לא מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ כאמור.

#עודליאורברוך #מומחהבקנייןרוחניזכויותיוצרים #רישוםפטנטים #מרצהלמשפטים