"הצבוע"

כידוע, הצבוע הוא בעל חיים שמייחסים לו תכונות מאוד שליליות והוא נתפס בתרבות כחיה ערמומית שבדרך כלל אוכלת פגרים ונבלות ובנוסף, הוא נחשב לחיה שמרבה להציק ללביאה אך מאוד מפחד מהאריות. אתם לבטח שואלים מדוע פתחתי בתיאור של אחת החיות הכי מאוסות בטבע, התשובה בהמשך.

אין מערכות ממוחשבות מתקדמות, שלא לדבר על מחשב או טאבלט לכל ילד

בחודשים האחרונים אני משקיע את כל כולי בניסיון לבחון את שורשי הבעיות בעיר, בכל התחומים, בכל המקומות ומשתדל להבין את כאבם של כול תושב ותושבת שחווים את שקיעתה של מה שהייתה בירת הגליל, עיר הנופש והחופש של ישראל.

בשבועיים שחלפו התמקדתי בבתי הספר. את המסע לבירור תחלואי החינוך התחלתי בבית הספר אורט, התרשמתי עמוקות מההשקעה מהניקיון ומהארגון בבית הספר שניכר כי מושקעת שם חשיבה. אבל, חיפשתי יותר מזה, חיפשתי מגמות מיוחדות וייחודיות, חיפשתי מגמות מצוינות לבגרויות עם אופק למקצועות העתיד כמו פיזיקה ומתמטיקה מוגברות ופחות מצאתי.

משם המשכתי לסייר בבית הספר ברנקו וייס,שם הדברים כבר נעשים אחרת עם חשיבה ותפיסה חינוכית ולימודית שונים בתכלית לעומת בתי ספר ממלכתיים רגילים, נדגיש כי מדובר בבית ספר שאוכלוסיית התלמידים שונה מייתר מסגרות החינוך. פגשתי שם מורים, מחנכות, מנהל וצוות חינוכי מהמעלה הראשונה, כאלה שהייתי רוצה להיות תלמיד שלהם.

פגשתי צוות שמתמסר כל כולו לתלמיד ולתלמידות, עם מערכת ערכים מדהימה, עם תפיסה תרבותית שונה אך מיוחדת. הכיתות מאכלסות סדר גודל של 12 תלמידים בכיתה עם מגמות מאוד ייחודיות ומותאמות גם לבגרות בצירוף מקצוע, מה שלטעמי עושה את בית הספר לכמעט מושלם וזה המקום לציין את מנהל בית הספר שעושה עבודת קודש, מר דודו מואטי, אשר רואה כל ילד כאילו היה ילדו שלו.

מכיוון שאני מאמין גדול בשוויון לכל תלמיד באשר הוא, לחילוני ולחרדי, לממלכתי דתי ולחינוך הבלתי פורמאלי, החלטתי לבקר גם במוסדות החינוך של עמותת רפאל של הרב קוק.

כאן המקום להדגיש עוד בטרם יקפצו כל המצקצקים אומר כי לא הגעתי לבקש את תמיכת הרב להתמודדותי והם לא ביקשו להצהיר על תמיכה במועמד כזה או אחר. המטרה כאמור הייתה להכיר מקרוב את המצוקות של כולם.

הוזמנתי אחר כבוד לסיור בגני הילדים, בבית הספר ארליך שרובו מאכלס את תלמידיו של הזרם של הרב קוק וכעשרים אחוז ממנו הם אינם תושבי האזור.

סיירתי במבנים ונכנסתי לכל כיתה שבאותה שעה לימדו שם חומש דיני נזיקין ומתמטיקה, כן כן, אתם קוראים נכון הם לומדים גם לימודי ליבה, מופתעים? אני לא כל כך. המסקנות שלי לאחר הסיור עם יו"ר ועד ההורים ועם מי שמרכז את מערכת החינוך שם, הרב רפאל קוק, היו מסקנות קשות מאוד.

הצפיפות בכיתות בלתי נסבלת לילדים אין מקום לעבור ממקום מושבם אל המחנך, אין מערכות ממוחשבות מתקדמות, שלא לדבר על מחשב או טאבלט לכל ילד.

אין חצר משחקים וילדים מכיתה ג' ועד כיתה ו' נאלצים לשהות כלואים בגרמי המדרגות משך כל ההפסקות.

הזדעזעתי עד עמקי נשמתי, לפני 40 שנה למדנו בכיתות יותר סבירות עם ריצוף ומערכות תאורה וחשמל נורמאליים. לא הייתי מוכן שילדיי ילמדו בהזנחה כזאת פושעת ואפילו מסכנת חיים.

אני מציע לכל אלה שאומרים עכשיו, "הוא בטח מחזר אחריהם ולכן הוא כותב את הטור, אני מציע לכולם לגשת ולראות במו עיניהם את המצב והאם הם היו שולחים את ילדיהם לבית ספר. אין שם ולו תמריץ אחד לילד להגיע לשם מלבד לימוד תורה.

ברשותכם אחזור לצבוע שעליו כתבתי בתחילת הטור. שמעתי את אחד המתמודדים מדבר על מוסדות החינוך של החרדים שהם לכאורה רוצים להשתלט על כל חלקה טובה שלנו ובאמת שלא הבנתי את הצביעות והשקרים. אותו מתמודד הוקלט בשיחה שבה הוא נשמע שיש לתת לתלמידי עמותת רפאל את בית ספר ארליך במלואו ואת יתרת התלמידים שיש בבית הספר להעביר לבית ספר חדש שייבנה בצמידות לביה"ס רעות, אני שואל מדוע מול המצלמות והמיקרופונים הוא מגדף ומחרף וביד השנייה הוא אומר בשקט וחותם על העברה של קרוואנים למוסדות קרלין.

לאור מה שראיתי ולמראה ההזנחה והתנאים בהם שוהים תלמידיו של זרם הרב קוק, אני יכול להגיד שאני תומך במהלך כפי שהצהיר עליו אותו מתמודד, אבל בשינויים מחויבים לגבי יתר התלמידים.

יש להקים אגף נוסף בבית ספר רעות, להעביר לשם את יתרת התלמידים ואלה ילמדו תחת חסותו של בית ספר רעות בהנהלתו של המנהל המופלא מר נפתלי תורג'מן.

אז לכל הצבועים אני חייב להגיד, ראשית תעשו שיעורי בית כמוני ובמקום להדליק תבערה ביד אחת וביד השנייה לתת להחזיק מטף, פשוט תלמדו את המצוקות דרך הרגליים ולא דרך המקלדת.

אני מבטיח, להיות ראש עיר של כולם באופן שווה ולשרת את כל תושבי העיר ללא הפליות או העדפות כאלו או אחרות.

שלכם, מאיר אלמקייס. אשמח לקבל כל הערה, הארה או הפניה לדברים שחשובים בעינכם ושצריך לתקן ולשפר כי רק ביחד נצליח. שבת שלום.

#חינוךבטבריה #בחירותלרשויותהמקומיות2023 #עירייתטבריה #משרדהחינוך