כל הכרטיסים למופע השנאה נמכרו מזמן
טור מיוחד לרגל תקופת ראש השנה-ד"ר ליאור ברוך* מארח את פרופ' דורון מנשה
צילום: תומר בן יוסף צילום: אוניברסיטת חיפה
סליחות, ימים נוראים, מחילה, תחנון, כפרה, עוונות, חטאים. על פניו, מילים אלו הן בבחינת לקסיקון עם תאריך תפוגה, לכאורה. משל שערי השמים נפתחים לעשרה ימי תשובה ולאחר מכן נסגרים. אין יוצא ואין בא. אך האמנם לאחר הימים הללו אין ההוא שאמר "ויהי עולם" קשוב כלל? האם גבורתו כמו מסתלקת מאתנו. הייתכן כי דברינו אינם רצויים עוד למעלה? נאמר כי אנו מסופקים, למעשה מתנגדים להנחה זו – שהרי שערי השמיים פתוחים תמיד.
אז מדוע מוקצים ימים מיוחדים לסליחות? מדוע קיים זה יום כיפורים אחד? לדידנו ניתן להצביע על סיבה אחת מרכזית לכך והיא קשורה קשר הדוק להיותנו בשר ודם המחוברים לזמן ולמקום. זקוקים לערכאה שתהא קשובה לעלילת דברנו שתועבר במרוכז וברציפות לא-ל נורא עלילה בשעת הנעילה.
כך, אותו "אסיר" לבוש מדים מְּסֹרָגִים שסטה מדרך הישר ונכבל בשל כך, יהא אֲסוּר תִּקְוָה בלילות עשרת ימי תשובה שמא סליחתו תישמע.
הָאָסִיר **
בְּכָל לַיְלָה הוּא חוֹבֵשׁ עַצְמוֹ וְנִלְכָּד, אֲסוּר תִּקְוָה פּוֹשֵׁט מֵעַצְמוֹ שְׁמוֹת קְדוֹשִׁים מְקַלֵּף דַּפֵּי גְּמָרָא וּתְפִלּוֹת עֲקָרוֹת מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִכָּל מִי שֶׁפָּגַעְתִּי בּוֹ וְצוֹנֵחַ לְהֵיכְלוֹת גַּעְגּוּעִים. | בַּכּוֹלֵל הַסָּמוּךְ מְכַנִּים אוֹתוֹ: צַדִּיק, בְּמִלְּרַע אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁשְּׁמוֹ אֵינוֹ יָדוּעַ אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהָלְכָה נַעֲרָתוֹ צַדֶּקֶת אֱמֶת לִרְעוֹת כְּכִבְשָׂה רָזָה אוֹ כְּאַיֶּלֶת הַשָּׂדֶה וּשְׁמוֹ נִקְשַׁר בְּנַפְשָׁהּ | בְּכָל לַיְלָה קָם מִבִּצָּרוֹן לְלַוּוֹת גּוּפוֹ הַכָּחוּשׁ לִסְלִיחוֹת הַפָּנִים הַחֲתוּמוֹת הַמַּדִּים הַמְּסֹרָגִים מְרַמְּזִים לִי הֵיטֵב עַל פְּסוּקֵי דְּזִמְרָא שֶׁיָּבְשׁוּ בַּדֵּי עֵץ שֶׁאֵין לוֹ הוֹפְכִין. |
*** מתוך ספרו של דורון מנשה "ביני לבין מקומו", הוצאת סלונט (עריכה: לילי פרי, 2022)
* * * * *
גם אותו צ'יקו, העבריין של המשפט הפלילי, יראה באותן מילים עתיקות הכתובות בסידור הסליחות מעין כְּתַב אִשּׁוּם פְּתַלְתַּל וְעִקֵּשׁ בגין מעשיו מן העבר, כתב אישום שכולו אהבה ואוֹר וכולו תוכחה וחֹשֶׁךְ; ובשיאו של ההליך, יצהיר צ'יקו "חטאנו לפניך" משל מדובר ב"הודאת נאשם".
בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ ***
לֹא אֵדַע אֵיךְ וּמַדּוּעַ בְּעֶרֶב אֶחָד אַקְרָאִי בְּצַעַד אַנְטִי מִמְסָדִי שֶׁכָּזֶה הִנִּיחָה בְּיָדוֹ סוֹהֶרֶת הֲדַס לְהַבְדָּלָה וְסִדּוּר שֶׁל סְלִיחוֹת. הָיָה זֶה כְּתַב אִשּׁוּם פְּתַלְתַּל וְעִקֵּשׁ. הָעֲווֹנוֹת הַמֻּכָּרִים כֻּלָּם נִתְלוּ בַּמִּלִּים הָעַתִּיקוֹת הֵצִיצוּ עָלָיו מִן הַמָּה לְךָ נִרְדָּם. מִן אַנְשֵׁי אֱמוּנָה שֶׁאָבְדוּ. וַהֲדַס הָיָה מַעֲלֶה רֵיחוֹ כָּל הַלַּיְלָה. וְעִם שַׁחַר, אַחֲרֵי שֶׁסָּגַר הַסִּדּוּר קָם בְּתַחֲנוּנִים. | כְּשֶׁנִּדְחַף אֶל הֵיכְלוֹת הַצֶּדֶק כָּרַע עַל בִּרְכָּיו בִּתְחִנָּה שֶׁפַּעַם אַחַת יִהְיֶה בֶּן אָדָם אֲבָל הַשּׁוֹפֵט כְּבָר הֻחְלַף בַּאֲזִקִּים וְהַוַּעֲדָה פָּסְקָה (בְּצֶדֶק, כָּךְ יָדַע בְּלִבּוֹ) שֶׁלֹּא הוֹדָה, לֹא הִפְנִים וְשֶׁאֵין בּוֹ חֲרָטָה וְעַל כֵּן נִשְׁלַח בֵּין סוֹרָגִים לְכַלּוֹת, הַפַּעַם רַק אֶת הַזְּמַן, בְּתוֹךְ לַהֲקַת זְאֵבִים. | צִ'יקוֹ, הַיֶּלֶד מִגִּבְעַת הַוְּרָדִים רָצָה רַק פֶּרַח אֶחָד גִּבְעוֹל אֶחָד שֶׁל חִבּוּק כְּשֶׁלֹּא זָכָה הִתְחִיל לְחַטֵּט בָּעוֹלָם פָּצַע אוֹתוֹ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ חָשַׂף כַּמָּה קוֹצִים מִתְחַזִּים וְנִשְׂרַט, שָׂרַט, וְעָקַר. |
*** מתוך ספרו של דורון מנשה "ביני לבין מקומו", הוצאת סלונט (עריכה: לילי פרי, 2022)
* * * * *
אלא שמלבד הקשר הקיים בין האדם לבין המקום והזמן בהם הוא מרגיש מספיק בנוח להוכיח מעשיו שלו כנגד עצמו, הרי שקטעי השירה המופיעים מעלה מקיימים קשר מעניין נוסף. קשר שבין סליחות לפלילים. סליחות הן כמובן תפילות עמוקות. שורש המילה תפילה הוא פ.ל.ל.
ידוע הוא הפסוק בתהילים ק"ו בו נכתב "ויעמוד פנחס ויפלל...". ישנו מי שפירשוהו כנוקט לשון: "פלילים", וההקשר מובן מאליו.
כמה עמוקה היא לשון הקודש: תפילה לשון פלילים. אמור מעתה, תפילה בהשקפה היהודית אינה רק משאלה שאנו מבקשים מהבורא לקיימה, אלא היא בראש ובראשונה הליך מעין פלילי. פעולה במסגרתה אנו שופטים עצמנו ומעשינו. בהקשר זה יפה לומר כי בימי התשובה, לרוב, אנו מדגישים שני ממדים של תיקון – "בין אדם למקום" עם "בין אדם לחברו". אלא שכידוע ישנו ממד נוסף של תיקון הלוא הוא "בין אדם לעצמו" שלעיתים מתחזה להיות "בין אדם לחברו", אך לא כך הוא הדבר. אם כן, עת אדם מהרהר על מעשיו בממד התיקון של "בין אדם לעצמו", הוא למעשה עתיד להודות באנושיותו על פגמיה הקשים והרבים.
כך, מבין ומפנים צ'יקו המוכר לנו זה מכבר מהכתוב מעלה, ש"אל לו להירדם", ו"שאנשי אמונה אבדו", וכל הלילה הייתה נשמתו (הנרמזת במילה "הדס") מעלה ריח טוב עד שכתב אישום זה, עד שהתפילה, חוללו בו את התיקון המיוחל.
הנה, הכול מפחדים מהשסע והשיסוי. מדברים בחור שנפער בתוכנו. בולען המאיים לשאוב אותנו. כל הכרטיסים למופע השנאה נמכרו מזמן נטען. אנחנו מרשיעים או עושים את חברינו לרשעים, מאשימים ורודפים, מקללים ויורקים. ואנו שואלים, מי הוא זה האחר, הלז, שאליו אנו מכוונים.
על מי בעצם יוצא קצפנו ומדוע אנו נחושים להרוס אותו בתאווה יוצאת דופן? אולי טוב שכל אחת ואחד מאתנו יכיר בכך שפעמים רבות ה"אחר" הוא בעצם ה"אני", ואך משום שאין לנו האומץ הדרוש לשחוט את היצר הרע שבנו, האחר הוא תחליף, הסוואה לדמותנו שלנו.
אז אולי כדאי שניקח כולנו צעד אחד אחורנית. יש עוד סליחה ואהבה בעולם. גם עבורכם וגם עבור המוסווים באחריכם.
סְלִיחוֹת / דורון מנשה
הַתְּלוּיוֹת בֶּחָלָל שֶׁבְּתוֹךְ הַפָּנִים לַחֲשׁוף אֶת הַתֹּם הַפַּשְׁטוּת שֶׁנּוֹתְרָה כִּנְגִינָה חַסְרַת כֵלִים וְדָעַת | כֶּתֶר לִזְרֹחַ כְּיַהֲלוֹם אֵל מוּל עֹנִי שּׁוֹפֵעַ וְחִדְלוֹת אַהֲבָה לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹלוֹת בְּחוֹף רֵיק מִשָּׁמַיִם אָנַחְנוּ צְרִיכִים לִצְלֹל רַק לָעֵינַיִם | אָנַחְנוּ צְרִיכִים לִסְלֹחַ לְכָל מִי שֶׁמּוֹזִילִים אוֹתָנוּ אוֹ גּוֹדְעִים מִצַּלְמוֹ בָּנוּ אֵיבָרִים אֵיבָרִים נְתָחִים נְתָחִים לְהַמְלִיךְ עָלִינוּ |
* ליאור ברוך הוא בעלים של משרד בעיר טבריה המעניק ייצוג וייעוץ משפטיים בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי וליטיגציה; בעל תואר ד"ר מטעם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וכן מרצה בפקולטה למשפטים במכללה האקדמית נתניה בתחומי דיני הקניין הרוחני בשימת דגש על דיני זכויות יוצרים. לתגובות והערות: lior@barukh.co.il; טל': 077-2050836.
** דורון מנשה הוא פרופסור חבר וראש התוכנית לתואר שני בתורת השפיטה וההליך הפלילי בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה; נחשב לאחד המומחים הבולטים בארץ ובעולם בתחומי התיאוריה והמתמטיקה של דיני הראיות ומחקריו מצוטטים דרך קבע בבית המשפט העליון, ובין היתר – בפרשת זדורוב, דרעי, הולילנד פרשת הקישון ועוד. לתגובות והערות: dmenashe9@gmail.com.
*** ספר השירה של פרופ' דורון מנשה "ביני לבין מקומו", הוצאת סלונט (עריכה: לילי פרי, 2022), יצא לאור אך לאחרונה ובכל זאת הספיק לזכות בשבחים רבים מצדם של משוררים וסופרים וכן מצדם של חוקרי ומבקרי ספרות. הביקוש לספר, בעיקר בקרב ציבור המשפטנים הוא נרחב. את הספר ניתן לרכוש בכל רשתות שיווק הספרים דוגמת סטימצקי, צומת ספרים וכן באתר סלונט.
