top of page
תמונת הסופר/תחיים חליוה

כמה בוז מגיע לציבור בטבריה ובעמק הירדן?

אירועי האיירון-מאן שהתקיימו ביום שישי האחרון היו לסיוט הגדול ביותר עבור תושבי טבריה ועמק הירדן, האורחים, המטיילים שהגיעו לנפוש בכנרת נתקלו בהפרעה שלה לא ציפו ולא ידעו על קיומה.

אי אפשר היה להגיע מירושלים או מעמק הירדן לטבריה ולהיפך. הכל היה חסום סגור ומסוגר אין נכנס ואין יוצא ורק אלוהים ידע מי האחראי למחדל הגדול הזה, מי במשטרת ישראל אישר את סגירת הצירים בכביש 90 ומנע מאנשים שומרי שבת מלהגיע למלון טרם כניסת השבת, ובכלל לחזור הבייתה.


עשרות טלפונים שהגיעו אליי שאעשה משהו בנדון ואפל בכדי להבין מה קורה ולמה זה קורה היו לעדות לזעם של הנהגים על הרשויות המקומיות ועל משטרת ישראל ומפקד המחוז.


רק שלטים עצובים שמודיעים על סגירת הכבישים ולמי שיש שאלות הוא יכול לפנות למוקד 106 זה הדבר היחידי שהיה בצמתים בלבד אבל כולנו יודעים שאין כלל מענה ב-106 בעיריית טבריה אז מה הועילו חכמים בתקנתם? והנה הציבור ביום שישי האחרון השתולל מעצבים פשוט סבלתי מהטלפונים ובמיוחד מחוסר האונים שאין למי לפנות.


להבא תנסו ללמוד מזה אפשר לסגור מסלול אחד הרמטי ואת המסלול השני לווסת אפשר לחשוב מחוץ לקופסא ולסייע לשומרי השבת שלא להיתקע בכבישים, לציבור להגיע מנקודה לנקודה ובכלל. אבל לצורך כך מחויבת מחשבה תחילה על כלל הציבור.



אולי יעניין אתכם...

מה מעניין אתכם לקרוא? 

בחרו קטגוריה

בחרו תגית

bottom of page