מטאור מאיר
מטברייני אלמוני למועמד אהוד
יש לי ילדים שגדלים בעיר, יש לי ילדים שהקימו עסקים בטבריה וללא כל קשר אני גר פה וטבריה היא העיר שלי
חלפה בדיוק שנה מאז הכריז עו"ד מאיר אלמקייס על רצונו להתמודד לראשות העיר טבריה ובעבודה קשה הפך אלמקייס מאדם אלמוני לגמרי לאחד המועמדים הבולטים ביותר במערכת הפוליטית המתחממת בטבריה.
בשיחה עם עו"ד אלמקייס בקשנו לבדוק האם הקפיצה לביצה הפוליטית הייתה בדיעבד דבר נכון והאם הוא מתחרט עליה. לטענתו לא רק שאינו מתחרט אלא ההיפך הוא שמח על החלטתו וזאת נוכח מצבה הקשה של העיר ולאחר שנחשף במהלך השנה האחרונה לרוב תחלואיה של העיר.
את השנה האחרונה התחלתי בהתנדבות בדירקטוריון המתנ"ס פירסט בעיר ולאחר מספר חודשים לא רב החלטתי לסיים את תפקידי לא לפני שחשפתי את התערבותו של בועז יוסף יו"ר הוועדה הקרואה שבשיתוף פעולה עם חלק משחייני הביצה הפוליטית שלא ראו עין בעין את התערבותי בניסיון למנוע תהליכים אשר לטעמי יביאו שוב לגירעונות במתנ"ס העירוני שהנפגע הראשון מכך יהיה הציבור.
הטריגר השני שהפך אותי לחדור מטרה הוא ראש העיר המודח. ראיתי במהלך השנה כיצד אט אט הוא מנסה לשוב לתודעת הציבור, פעמים כהרגלו בהסטה ופעמים בניסיונות נואשים לנסות ולסמא את עיני הציבור כאילו הוא מועמד בלתי מעורער ומוביל לראשות העיר ושמתי לי למטרה לעשות כל מאמץ למנוע ממנו לזכות בשנית.
אני מתכוון לכבוש את הקומה השלישית בעירייה ולצורך כך אני מתכוון להשקיע את כל מרצי וכוחותיי להגשמת המטרה
אולם יותר מכל ראיתי את הטבריינים, פגשתי בהם בטכסים, בטיילת, בסופר, בבתי העסק ובבתי הספר ורובם ככולם מיואשים, מרימים ידיים וחסרי תקווה לגבי עתידה של העיר ושאלתי אותם, מה עושים? מתייאשים ומחבקים את שקיעתה של העיר? התשובה הייתה ברורה, ממש לא!!! השבתי להם, כיצד הם מצפים שכל העיר תתגייס לשיקום העיר אם אין בכלל מוטיבציה, כדי לשקם צריך שכולם יסייעו ולכן גם אני שמתי את כל עסקיי בצד ונרתמתי כדי להלחם שטבריה תשוב לגדולתה.
אני חייב לומר שזה התחיל ברמה הכי אישית ואגוצנטרית. יש לי ילדים שגדלים בעיר, יש לי ילדים שהקימו עסקים בטבריה וללא כל קשר אני גר פה וטבריה היא העיר שלי. מעולם לא עזבתי אותה ולא זנחתי אותה לטובת אחרים, גם כאשר עבדתי במשך שנים מחוץ לעיר, עדיין שבתי לסיים את היום בעיר, בבית.
מהרגע הראשון שהכרזתי על מועמדותי לראשות העיר שמתי לי מספר מטרות כשהראשונה הייתה היכרות הדדית עם הציבור הטברייני. היום, לאחר שנה של עבודה קשה אני בטוח שהמטרה הושגה ורוב מכריע של הציבור מכיר ומוקיר אותי על מי שאני ומה שאני ורוב גדול מבטא בפניי את גאוותו על כך שבן שיכון ד' ילד מהשכונה, אחד משלהם הגיע להישגים בניגוד לכל הציפיות, שהתחנך בפנימיות מילדות והתגבר על כל קושי בדרך להצלחה, הפך חברה מזערית לחברה עם מאות עובדים, יזם פרויקטים בהיקף של מאות מיליוני שקלים שגולת הכותרת שבהם היה הרכבל החדש בחיפה שבכל פעם שאני מגיע למשרד אני מרגיש גאווה גדולה על המיזם האדיר הזה שחוסך זמן וכסף ומשמש לתיירות ולתחבורה זמינה ומהירה ואת ההצלחה הזאת אני מבקש לממש גם בראשות העיר כי אין מתאים יותר ממי שמכיר את מצוקות העיר, את כאבם ואת הקושי של התושבים אשר מרגישים תקועים בשנות השמונים. "רק מי שכרה פחם ידע להעריך יהלומים".
עכשיו, לאחר שהסתיימו הבחירות הכלליות וההגה הפוליטי חזר לידיים הנכונות. לאחר שהממשלה האחרונה דחתה את פרויקט מסילת הרכבת לטבריה לשנת 2028, אני כולי תקווה שלא נצטרך לעלות על ירושלים כדי להחזיר את הפרויקט שטומן בחובו שינו מהותי לעיר מכל הבחינות, התעסוקה, הצעירים, התיירות על כל המשתמע מכך שטבריה תעלה על רכבת הקדמה.
את המטרה הבאה אני מתכוון להשיג בתוך שנה ובקצה המטרה כאמור, ראשות העיר. אני מתכוון לכבוש את הקומה השלישית בעירייה ולצורך כך אני מתכוון להשקיע את כל מרצי וכוחותיי להגשמת המטרה, לא למען התואר, הכיסא לא מעניין, העבודה היא המאתגרת, רוח השינוי שאני חש באוויר.
אני מצרף אליי קהלים מגוונים, עולים, חרדים, חילונים, מסורתיים, את כל מי שמוכן להכנס תחת האלונקה שנקראת טבריה. לשם כך אני עובד קשה, אני משתדל לכבד כל דעה, כל מתמודד, כל תושב, תהיה דעתו אשר תהיה, כל עוד זה נעשה בדרך ארץ ובכבוד הדדי ימצאו בי יריב הגון והוגן אך אל למישהו לפרש את נימוסיי את הכבוד שלי לבריות ואת הרוגע שלי לחולשה. מי שינסה להילחם בי בצורה מלוכלכת או בשקרים ונכלוליות יימצא מולו יריב עיקש שיודע מלחמה מה היא ואיך מנהלים אחת כזאת.
המטרה השלישית שלי מכוונת ליום שאחרי הבחירות, כיצד מרימים פה את רמת החינוך, שינוי מהותי בחשיבה ויציאה מחוץ לקופסה ברעיונות כאלו שאני עובד עליהם משך השנים האחרונות. הגיעה שעתה היפה של טבריה כי מאסנו לראות את העיר "בת חורגת" למדינת ישראל.
כפי שכבר כתבתי בהתחלה, הרכבת אמורה להיות הפרויקט הראשון שיניע את הקטר התעסוקתי, צעירים שהיו עוזבים לטובת המרכז בגלל המרחק, כאלו שמעוניינים ללמוד באוניברסיטה או במכללה יוקרתית יעשו חושבים מחדש אם לעבור, כאשר מקרבים את המרכז לפריפריה סדר העדיפות של רוב האנשים משתנה, הם יעדיפו להשאר לגור פה ולנסוע כל יום ברכבת למרכז ובחזרה.
יזמים יעדיפו להשקיע בטבריה ולקבל הטבות על כל מפעל וכך יוכלו לבנות פה חממות טכנולוגיות שהמאמץ היחידי שהם יצטרכו זה להגיע לתחנת הרכבת.
מלבד פרויקטים, אני יודע להביא כספים שעד היום אף ראש עיר לא עשה מאמץ לגייס, תרומות מחו"ל, קולות קוראים של הממשלה שאף אחד לא השכיל לקחת כמו כסף מפוזר על הרצפה ואין מי שיאסוף אותו.
סיוע מאסיבי לבעלי העסקים שנאנקים פה תחת ארנונה בין הגבוהות בארץ ללא תמורה אמתית. סיוע ליזמים צעירים בחבילת הטבות לכל עסק חדש, כמו פטור מאגרת שילוט בשנה הראשונה והנחה משמעותית במיסים.
שדרוג שירותי העירייה באופן דרמטי והצבת יעדים לעובדים וראשי המחלקות. ייזום פרויקטים בשיטת תכנון ביצוע, כאשר לעירייה יש אפס סיכון בהקמת הפרויקט.
אני מבטיח, כאשר נצליח במטרה השנייה, המטרה השלישית תהיה הצלחה אדירה לעיר ולכלל התושבים.
זאת ההתחייבות שלי.
אני לא סלב ולא עסקן, אני בא לעבוד למען כולם.
פוסטים קשורים
הצג הכולמאת: מאיר אוחנה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נושאת את השם הזה, עוטפת את האומה הישראלית באין ספור היבטים. מהנרצחים במעשי הטבח והזוועה מאותה...