top of page
תמונת הסופר/תעורך דין מאיר אלמקייס

מנהיג, לא משיח תורן

טור דעה מאת מאיר אלמקייס מועמד לראשות העיר טבריה

למרבה הצער, מרוב שהציבור מיואש הוא מוכן לעצום עיניים, לאטום את האוזניים ולסתום את האף מהצחנה שעולה מהפוליטיקה הטבריינית והעיקר ששוב לנסות את "המשיח" התורן שיציל את העיר, הפעם בדמות יו"ר הוועדה הקרואה.

נראה כי היוצרות התהפכו וערכים כבר אין. האמת התחלפה בשקר וערכים המירו את עצמם לעסקנות נלוזה. משום מה תמיד מדובר באותם אנשים קטנים שהערך היחיד אשר מנחה אותם, הוא טובתם האישית. היום הם צוהלים ברחוב ומתפארים בהישג שתיכף יצליחו להעביר את "חוק בועז יוסף". שאלתם את עצמכם מה באמת מניע אותם, מה הם מרוויחים מהמהלך ועל חשבון מי? התשובה מאוד ברורה, הרווח הוא כולו שלהם, וההפסד שלכם הציבור. מה שמניע אותם זה סידור עבודה עתידי וכל זה על חשבון הציבור ועל חשבון העיר המדממת.

עד לבחירות שהתקיימו בשנת 2018 היה אפשר להגיד את האמרה על מי שנבחר "באין ציפור שיר גם עורב יכול לשיר", שאז לא התברכנו במיטב המנהיגים ואין זה סוד מי נבחר ועד היום אנו שומעים את קריאות אותו עורב.

היום בניגוד לעבר, קם דור חדש של מנהיגים לעיר שמטרותיו של רוב רובו לפחות זה שיקום העיר. אני מסתכל על כל אחד מהם וחובתי המוסרית לומר שעל אף שאני מתמודד אני נחשף לאנשים ראויים עם תכונות של מנהיגים. אני מנסה להבין מה מסיח את דעתנו בסופו של יום מהמטרה שלשמה יצאתי אני בכל אופן למסע הזה תוך כדי ויתור על נוחות בחיים לעומת מלחמה ברוע ובאנשי הכלום והשום דבר ואין לי ספק שדעתי אינה מוסחת והמהלך האחרון של אותם האנשים הוא רק דלק ברוחו של מנהיג.

המשל הוא על איכר נחוש שיצא לשדה לזרוע. האיכר הוביל את העגלה עם הזרעים בדרך לשדה, אבל חלק קטן מהזרעים נפלו בצידי הדרך, והציפורים לקחו אותם.

לאיכר היו שתי אפשרויות: הראשונה היא לרדוף אחרי הציפורים ולנסות להשיב את הזרעים האבודים. הבעיה היא שאם ירדוף אחרי הציפורים, הוא יעזוב את השדה, מה שיסיט אותו מהמשימה שלו, וזה ישפיע על היבול של כל העונה הקרובה. הרי אי אפשר לרדוף אחרי הציפורים ולהישאר ממוקד בזריעה בשדה.

האפשרות השנייה היא להמשיך לזרוע. וזה מה שעשה האיכר, שסוד ההצלחה שלו, היה ההבנה שאם ימשיך לזרוע, יקצור יותר מסך הזרעים שהציפורים לקחו.

האיכר המשיך לזרוע, וחלק מהזרעים נפלו על קרקע סלעית. הזרעים צמחו, אך ביום החם הראשון הם נבלו והתייבשו. מה עושה האיכר? המשיך לזרוע. האיכר המשיך לזרוע, וחלק מהזרעים נפלו על קרקע קוצנית, הזרעים צמחו, אך אחרי מספר ימים, הקוצים 'חנקו' אותם, והם נבלו והתייבשו.

לבסוף, הזרעים נפלו על קרקע טובה, והאיכר הצליח לקצור יבול רב. הוא לא הופתע, זה מה שתמיד קורה, כשמתמידים בזריעה, עם זרעים טובים, והרבה נחישות. זה משל על התמקדות בעיקר, התעלמות מהסחות דעת, סדרי עדיפויות ברורים, נחישות, חוסן, והבנה שכישלונות, ותוצאות לא טובות, הם חלק מהתהליך, הם עוד תוצאה, בדרך אל המטרה.

כדי להצליח, צריך להמשיך ולהתמקד בעיקר, בדברים שבאמת חשובים, ולא לתת ל'ציפורים' להסיח את הדעת, ולבלבל אותנו לגבי מה שמשמעותי וחשוב ומה שלא. אם נדע לעשות את זה, נשאר תמיד על הדרך המובילה למטרה.

כדי להצליח, צריך להמשיך גם כשעוברים דרך ההתנסויות פחות מוצלחות, גם כשזה נראה שזה לא מצליח, ש'היבול מתייבש', בגלל שרק אם נמשיך, בסוף נגיע למטרה.

אל תתנו להפרעות הקטנות, לגרום לכם לפספס את ההזדמנויות הגדולות. כמובן שלאור ריבוי המועמדים קשה לברור את "המוץ מן התבן" אך יש כלים לבחון כל אחד ואחת מהמתמודדים בכלים שמודדים מנהיגים אמתיים: וודאות – אמונה עוצמתית בדרך שלנו. אחריות – התייחסות לעצמנו כגורם שקובע את התוצאה. נתינה – היכולת לשים את האחר לפני עצמנו.

אל תוותרו לעצמכם, תבחנו את כל המתמודדים באותם כלים כאמור, תבחנו כל אחד על פי התכונות שפרטנו והאם לטעמכם אותו מועמד עומד בשלושת התכונות. רק לאחר שתמצאו אחד שעומד בכל שלושת התכונות, לכו אתו את כל הדרך מכיוון שרק אחד כזה יוכל להנהיג את העיר למטרות שאתם רוצים שהעיר תגיע.

שבת שלום, עו"ד מאיר אלמקייס מתמודד לראשות העיר טבריה


פוסטים קשורים

הצג הכול

רק בגלל הרוח

מאת: מאיר אוחנה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נושאת את השם הזה, עוטפת את האומה הישראלית באין ספור היבטים. מהנרצחים במעשי הטבח והזוועה מאותה...

אולי יעניין אתכם...

מה מעניין אתכם לקרוא? 

בחרו קטגוריה

בחרו תגית

bottom of page