"עיר שזקוקה לרחמים הפכה לעיר ללא רחמים"
לאחרונה פורסם מדד שביעות רצון העסקים העירוני בישראל ותנחשו מי במקום האחרון? כמובן העיר שלנו, טבריה, "בירת הגליל", העיר עם הפוטנציאל הגדול ביותר בישראל ואם תשאלו אותי, העיר עם הפוטנציאל הגדול ביותר במזרח התיכון.
אבל תשאלו את עצמכם מדוע הגענו לשפל הנוכחי? אני בטוח שהתשובה תשתנה מאחד לשני וכל תושב יבחר תשובה מהמקום שהכי כואב לו. אחד יקבע שהמצב נובע מהאבטלה הגואה בעיר, כי אין תיירות אין מקומות עבודה חדשניים והוא עצמו מובטל, האחר יצביע על ההזנחה בשכונות הוותיקות בעיר, החל משיכון א', וכלה בשיכון ד', רווקיה וקריית משה אשר הופקרו במשך עשרות שנים, ולכן בעלי העסקים, שחלקם מתגורר בשכונות הללו, אין להם מוטיבציה להשקיע בעסק כמו שלא משקיעים בשכונה שלהם, והאמת, למה להם להשקיע אם "אין תמורה בעד האגרה"? מדוע שבעל עסק ישקיע בעסק כשהמיסים שהוא משלם נבלעים בתוך גירעונות או במשכורות מנופחות לכל "המקורבים"?
יש שיצביעו על החינוך הכושל ויגידו שזה הבסיס לכל הבעיות בעיר, מכיוון שמעולם לא נעשתה מהפכה אמתית בתחום החינוך וכך אין חשיבה מתקדמת בקרב הצעירים, יזמות אין בכלל, והצעירים שכבר החליטו להישאר ולא "ברחו" ממנה מסתפקים בעסק קטן רק על מנת "להתגלגל" – ולבסוף הם סוגרים אותו כי זאת עוד חוליה בשרשרת הכישלונות של העסקים בטבריה.
הדוגמא האחרונה אך לא חביבה לאשמה שאליה יפנה הטברייני הממוצע אצבע מאשימה הם הפוליטיקאים "שהרסו" את העיר, אלו שבאו מבחוץ ועשו עליה "סיבוב", פוליטיקאים שניצלו את מקורות הקרקע הדלים של העיר , כאלו "שחלבו" את קופת העיר, והאחרונים שצבעו את העיר בצבע "שחור" תרתי משמע, עד שרוב אזרחי המדינה רואים בטבריה עיר חרדית וממאנים להגיע לעיר שאין בה כלום מלבד "חרדים", האם זה נכון? אשאיר זאת בצריך עיון. השורה התחתונה היא שלא באמת היה פה ניסיון לשנות ולהביא הנהגה אמיתית שאינה תלויה בדבר והיא משוחררת מהתחייבויות לשבט כזה או אחר או לפוליטיקאי מהחונטה הזאת או אחרת.
צריך להודות: טבריה זקוקה לרחמים.
כל מי שלכאורה התיימר להנהיג אותה בעצם "אנס" אותה, ניצל אותה ובזז כל מה שנותר בה, כתוצאה, היא נשארה מוכה וחבולה ועכשיו היא הפכה לאכזרית ללא רחמים, בלית ברירה ובקופה ריקה, מתעמרת בתושביה החלשים ביותר, הקשישים וילדי החינוך המיוחד. האם יעלה על הדעת שבעיר המונה כחמישים אלף תושבים לא יהיה בית ספר לחינוך מיוחד, האם ראוי שהורים לילדים במצב כל כך קשה יקומו שעות לפני הזמן, לפני כולם, רק על מנת להסיע את הילדים למסגרת חינוכית מחוץ לעיר, לעפולה, לכרמיאל, לבית שאן? האם לסדום היינו ולעמורה דמינו?, רק בסדום היו מתעמרים באוכלוסיות הללו בצורה כה משפילה. לא בכדי נאמר, חברה אשר אינה יודעת לקבל ולהכיל את החריגים בה אין לה זכות קיום. האם לא מספיקים חיי היום יום הקשים של ההורים והילדים גם כך?
הגיע הזמן לרפא את העיר, להשיב אותה לימי הזוהר, להחזיר את טבריה למקום הראשון ולכל הפחות להתאים אותה למאה העשרים ואחת, להעניק לעסקים הקטנים הזדמנות שווה להצליח, להביא תעסוקה ראויה יזמות וחדשנות, אולם אל לנו לתלות את החינוך המיוחד ואת קשייו במצבה של העיר, יש להעניק מסגרת חינוכית ראויה לילדי החינוך המיוחד בתוך העיר ואף להקים בית ספר עם גן משולב לכל אותם ילדים בכל הגילאים בתוך העיר ולא מחוצה לה.
שבת שלום ומבורכת.
אשמח לקבל את תגובתכם: ELMAKIYAS.LAWYER@GMAIL.COM 052-8660157
#העירטבריה#טבריה#עירייתטבריה#מאיראלמקייס#בירתהגליל#תיירות#עירתיירות#פוליטיקה#רחמים#מוכה
#חבולה#עסקיםקטנים#תעסוקה#יזמות#חדשנות#מסגרתחינוכית
