פתחתם עסק חדש? חשוב שתכירו את המונח "תניית אי-תחרות"

בשעה טובה, פתחתם מסעדה, חדר כושר, חנות לממכר ציוד בעלי-חיים או כל עסק אחר. כחלק מפתיחת העסק, פניתם לעורך-דין שיסייע בעריכת המסמכים המשפטיים הנדרשים לפתיחת העסק, ובתוך זה, למשל: הסכם מייסדים ושותפות וכן הסכם העסקה עבור עובדים שכירים אותם תגייסו. כמובן, עורך-הדין ששכרתם את ייעוצו הוא עורך-דין זהיר הדואג לאינטרסים שלכם כבעלי העסק, ולפיכך כלל בהסכמים כאמור סעיף המכונה בעגה המשפטית "תניית אי-תחרות".

ראשית כל, טוב נעשה אם נגדיר בקצרה מהי "תניית אי-תחרות" – ולצורך כך, נתחיל בדוגמה היפותטית.

נניח ובעלים של חדר כושר העסיק מאמן כושר. מאמן הכושר למד את שיטות ניהול חדר הכושר, יצר קשרים עם ספקים ולקוחות פוטנציאליים; ולאחר כשנתיים שהועסק כשכיר, פתח מאמן הכושר חדר כושר מתחרה כמאה מטרים מחדר הכושר בו עבד עד כה כשכיר, ו"על הדרך" שכנע בנוסף מתאמנים "לערוק" לחדר הכושר המתחרה שפתח. ובכן, לצורך כך, נוצרה "תניית אי-תחרות".

כלומר, תניית אי-תחרות היא סעיף במסמך חוזי הקובע כי לצד שכנגד אסור, בתנאים מסוימים, להתחרות בעסק שבו הועסק כעובד, שהיה שותף בו או שנתן לו שירותים. "תניית אי-תחרות" מתייחסת לרוב לתקופה שלאחר סיום היחסים המשפטיים בין הצדדים לחוזה, אך יכולה להתייחס גם לתקופה בה היחסים המשפטיים עודם מתקיימים. הנחת היסוד של "תניית אי-התחרות" היא הצורך בהגנה על הסודות והאינטרסים המסחריים של צד מאן דהוא להסכם (בהערת אגב יצוין כי לעתים יגובש איסור אי-תחרות אף בלא סעיף מפורש בהסכם, וזאת מכוח מושגי שסתום דוגמת תום-לב וכן מכוח חובות אמון).

אלא שכידוע, בישראל קיים חוק-יסוד: חופש העיסוק המאדיר חירותו של אדם לעסוק במשלח יד. רוצה לומר, מה יעשה אותו מאמן כושר שאומנותו העיקרית היא לדאוג לכושרם של אנשים? האם עליו לחדול מפרנסת ביתו אלא בתנאי שיעבוד כשכיר באותו חדר כושר של הבעלים הקודם שלו? נדמה שלא ניתן לקבל מצב דברים זה, ולפיכך בתי-המשפט לא מיהרו לשמש כ"חותמת גומי" לכל תניית אי-תחרות שנקבעה בחוזים שנדונו מולם.

בראי האמור, וכדי להקטין את הסיכוי שבית-משפט ישנה ו/או יתערב בתניית אי-תחרות שנקבעה במסגרת הסכם (ככל שתתגלע מחלוקת שתביא לניהול הליך משפטי בין הצדדים), הרי שבניסוח תניית אי-תחרות יש לוודא כי היא אינה מגבילה את חופש העיסוק "מעבר לאינטרסים הלגיטימיים של הצדדים" [מתוך פסיקת ביהמ"ש העליון: ע"א 6601-96 AES System Inc. נ' סער, פ"ד נד(3) 850 (2000) (להלן: עניין סער]. כלומר, אסור שתניית אי-התחרות תהיה תניית אי-תחרות "עירומה" – קרי, "עירומה" מאינטרסים מסחריים כנים של צד להסכם עליהם יש להגן [כפי שהוגדר בעניין סער, דלעיל].

הנה כי כן, להלן מספר עקרונות בסיס שתוכלו ליישם במסגרת ההסכם, וזאת כדי לגרום לכך שבית-המשפט ייטה לכבד את תניית אי-התחרות שניסחתם בהסכם: (א) תחמו את תקופתה של תניית אי-התחרות כך שתגן על האינטרסים המסחריים שלכם באופן כֵּן. אל תנסו להרחיב את תקופת תניית אי-התחרות מעבר לנדרש להגנה על האינטרסים המסחריים שלכם; (ב) תמחרו את תקופת אי-התחרות. כלומר, ככל שישנו עובד / שותף שבהסכם מולו ישנה תניית אי-תחרות, העניקו תוספת לשכרו מעבר לסכום שנהוג לשלם לאדם במעמדו, כך שהדבר יבוא על חשבון אותה תקופה עתידית שהוא מנוע מלעסוק במשלח-ידו; (ג) הדגישו בהסכם באם העובד / השותף קיבל (או יקבל) הכשרה מיוחדת ו/או רכש (או ירכוש) ניסיון ושיטות עבודה; (ד) במידת האפשר, תחמו את גבולותיה הגיאוגרפיים של תניית אי-התחרות (למשל, איסור לפתוח עסק מתחרה ברדיוס של 50 ק"מ). במילים אחרות, קבעו תניית אי-תחרות מאוזנת שאינה מקפחת את הצד שכנגד להסכם, וכך יגדל הסיכוי שבית-המשפט הדן בתניית אי-התחרות ייטה שלא להתערב בה.

לפני סיום, יש להוסיף כי בית-המשפט יבחן את טיב היחסים שבין הצדדים להסכם. כלומר, ככל שמדובר ביחסי עובד-מעביד שבאופן מובנה מכילים פערי כוחות, הרי שבית-המשפט ייטה להגן על העובד מפני אותה תניית אי-תחרות הגורעת מחופש העיסוק שלו. מנגד, ככל שמדובר בשותפים מסחריים בעלי יכולת משא-ומתן שבמידת מה שווה, הרי שבית-המשפט יעצים את החופש המסחרי וייטה להתערב פחות בתניית אי-התחרות.

* ליאור ברוך הוא בעלים של משרד עו"ד בעיר טבריה המעניק ייצוג וייעוץ משפטיים בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי וליטיגציה; בעל תואר ד"ר מטעם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; וכן מרצה בתחומי דיני קניין רוחני בפקולטה למשפטים במכללה האקדמית נתניה וכן בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן. לתגובות והערות: lior@barukh.co.il; טל': 077-2050836.

** הטור לא מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ כאמור *צילום תמונת פרופיל: תומר בן יוסף

#דרליאורברוךעוד #ייעוץעסקי #יעוץמשפטי #עצמאי #אנישולמן #משרדהכלכלהוהתעשיה